#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנו.
האם מצילין ומדוע גליונים 1) של ס""ת שבלה
2) ס""ת שנמחק 3)
בין פרשה לפרשה? "	"1) אין מצילין, דכיון דבלה אף הגליון בטל.<br>2) אין מצילין, דקדיש מעיקרא אדעתא דכתב וכיון דאזל ליה כתב פקע מקדושתיה&nbsp;<sup>רה</sup>.<br>3) לא נפשט&nbsp;<sup>רו</sup>.<span style=""color: rgb(80, 79, 75);""><br></span><span style=""color: rgb(80, 79, 75); font-size: 12pt !important;"">רה. והגליון שבין שיטה לשיטה הרי הוא כמקום הכתב, ואם נמחק הכתב גם קדושתו פקעה, רשב""א.<br>רו. והרי""ף והרמב""ם פסקו שאין מצילין. ופירש הר""ן שנקטו את הברייתא כפשטה אי נמי משום שב ואל תעשה.</span>"	שבת קטז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנז.
באיזה אופן אין קורין בכתובים בשבת, ומדוע בנהרדעא אתריה
דשמואל היו קוראים בכתובים במנחה בשבת? "	"לל""ק לרב רק במקום
הדרשה אסור, ולשמואל גם שלא במקום הדרשה אבל רק בשעת הדרשה, ולכן היו קוראים בכתובים במנחה שהדרשה היתה קודם
האכילה. לרב אשי לרב רק בזמן הדרשה אסור ולשמואל גם שלא בשעת הדרשה וכר' נחמיה שהוא משום שמא יקרא בשטרי
הדיוטות, ופירש רש""י שבמקומו הנהיג שמואל כדברי חכמים שחששו רק לכך שילכו לשמוע את הדרשה, והתוס'
(ד""ה ושמואל) כתבו ששמואל רק בא לומר שר' נחמיה חולק
על תנא דמתניתין אבל שמואל מודה לרב דלמתניתין קורין שלא בזמן הדרשה ולכן קראו במנחה בנהרדעא <sup>רז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רז.  והרשב""א בשם
הר""ם בר יוסף פירש דר' נחמיה תרתי אית ליה, משום ביטול בית המדרש ומשום שטרי הדיוטות אבל מותר להפטיר
בכתובים במנחה משום שהיו רגילים לאחר ההפטרה לדרוש בה ובאופן זה אין בו משום שטרי הדיוטות וגם אין בו משום ביטול בית
המדרש.</span>"	"שבת קטז:
ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנח. האם מותר לקרות באיגרות בשבת ומדוע? 	"לרש""י אסור משום שטרי
הדיוטות <sup>רח</sup>.
לר""י (בתוד""ה וכ""ש) אין נקראים שטרי
הדיוטות אלא שטרי חובות וכיוצא בהן אבל איגרות מותר דפעמים שיש בהם פקוח נפש. לר""ת מותר אפילו יודע שאין
בהם פקוח נפש, דלא הוי שטרי הדיוטות כיון שאין צריך למה שכתוב בהם לפי שיודע מה שבאיגרות ואם אינו יודע שמא יש
בו צורך גדול או פקוח נפש.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רח.  דאיכא למיחש שמא ימחוק,
ר""ן.</span>"	שבת קטז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנט.
במה נחלקו רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה ורבנן
1) בהו""א 2) במסקנא? "	"1) פליגי בתרתי א. האם מותר להפשיט את כל עור הפסח או רק עד החזה. לר'
ישמעאל נדרש כל פועל ה' למענהו שיפשיט העור עד החזה כדי שלא ידבקו נימי צמר באימורין ולרבנן שיפשיטו כולו כדי
שלא יסריח הבשר א""נ שלא יהיו קדשי שמים מוטלים כנבלה. ב. לרש""י האם מותר לטלטל העור אגב הבשר כשהופשט
העור עד החזה. ולתוס' (ד""ה פליגי) האם מותר לטלטל
העור לאחר שהופשט כולו מן הבשר וצריך לעור כדי שלא יתלכלך הבשר, אבל כשאינו מופשט אלא עד החזה כיון שאי אפשר
לטלטל הבשר בלי העור לכו""ע שרי לטלטל <sup>רט</sup>, ומיירי לר' ישמעאל בעבר והפשיט א""נ
בתמידים ומוספים שמותר להפשיטם.<br>2) האם מותר להפשיט את כל עור
הפסח בברזי והיינו בחתיכות דקות, לרש""י דאין דרך הפשטה בכך ולאו מלאכה הוא אלא שבות ונחלקו האם מותר משום
כבוד שמים, ולתוס' (ד""ה דשקיל) ליכא אפילו שבות
דאינו מפשיט כשיעור חשיבות עור יחד. ובתי' א' כתבו שלרבנן מותר להפשיט גם לא בברזי, ואמרו לר' ישמעאל שיודה להם
לכל הפחות שמותר להפשיט בחתיכות דקות.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רט.  והרשב""א פירש
דרבנן סברי דמותר לטלטלו ואפי' לאחר הפשטת כולו ור' ישמעאל אסר אפילו לא נפשט אלא עד החזה.</span>"	"שבת קטז: -
קיז. ותוס'"		
